החלטה בתיק ב"ש 5122/08

1.         בקשה להמצאת מסמכים וקבלת חומר חקירה על פי תקנה 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970 (להלן: "תקנות ההסגרה"), המוגשת במסגרת עתירה להכרזתו של המבקש שמשון שובייב (להלן: "המבקש") בר הסגרה לרוסיה (בש 4581/08).

רקע עובדתי

2.         נגד המבקש תלויה ועומדת עתירה להכריז עליו בר הסגרה לרוסיה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק ההסגרה"). בקשת ההסגרה מתייחסת לרצח ושוד של קשישה מיום 4.8.99, בהם, על פי הנטען, נטל המבקש חלק, ובגינן ניתן היה להעמידו לדין בישראל בגין עבירות של רצח על פי סעיף 300(א)(2) ו- 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") ועבירת שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק.

3.         המבקש הגיע לישראל ביום 30.8.99 וביום 12.12.99 קיבל אזרחות ישראלית. המבקש לא היה אזרח ישראל או תושבה ביום ביצוע העבירות.

4.         חומר הראיות התומך בבקשה כולל: א. הודעותיהם של העדים, כולל שותפיו של המבקש, הקושרות אותו למעשים המיוחסים לו; ב. פסקי דין של בית המשפט הרוסי בהם הורשעו שותפיו של המבקש; ג. פרוטוקול של מסדרי הזיהוי בו זיהה אחד העדים את המבקש; ד. דו"ח נתיחה שלאחר המוות שבוצעה בגופתה של המנוחה; ה. דו"ח משחזור הרצח שנערך בזירת האירוע.

5.         המבקש טוען כי מתקיים בעניינו הסייג הקבוע בסעיף 2ב(א)(8) לחוק ההסגרה, לפיו לא ניתן להסגיר אדם אם היענות לבקשת ההסגרה עלולה לפגוע בתקנת הציבור. לביסוס טענתו, מבקש המבקש להורות למשיבה להעביר לעיון והעתקה המסמכים הבאים:

א.         כל מסמך המצוי בידי המשיבה הנוגע למצב האנטישמיות ברוסיה בכלל ובמתקני הכליאה ומערכת אכיפת החוק שם בפרט.

ב.         כל מסמך ו/או הערכה מקצועית ו/או פרוטוקול בין-משרדי ו/או חוות דעת שנערכה במשרד החוץ וכוללת את עמדת משרד החוץ בנוגע למצב האנטישמיות ברוסיה בכלל ומצב האנטישמיות במתקני הכליאה ומערכת אכיפת החוק בפרט.

ג.          כל מסמך ו/או הערכה מקצועית ו/או פרוטוקול בין-משרדי ו/או חוות דעת שנערכה במשרד החוץ ו/או משרד המשפטים וכוללת את עמדת מדינת ישראל לגבי בקשת ההסגרה בעניינו של המבקש.

ד.         כל מסמך ו/או הערכה מקצועית ו/או פרוטוקול בין-משרדי ו/או חוות דעת שנערכה במשרד החוץ ו/או משרד המשפטים וכוללת את עמדת מדינת ישראל לגבי בקשת ההסגרה שהוגשה על ידי הרשות הרוסית בעניינו של לאוניד נבזלין.

ה.         כל החומר הנוגע לבקשת ההסגרה שהוגשה על ידי רשויות רוסיה למדינת ישראל בעניינו של לאוניד נבזלין.

ו.          רשימת כל המסמכים שהתקבלו מידי רשויות רוסיה ו/או שמצויות בידי המשיב בנוגע לבקשת ההסגרה הנדונה.

ז.          כל קלטות הוידיאו/האודיו/די.וי.די. המתעדות את החקירות, השחזורים ומסדר הזיהוי הקיימות בחומר החקירה בידי הרשויות הרוסיות.

ח.         כל החומר הנוגע לתיק חקירה מספר 92- 18/15 של המחוז קיסלובודסק, שנפתח עקב אירוע מיום 24.6.92. תיק החקירה הנוגע לחטיפתו של המבקש והחזקתו בשבי על ידי הבדלנים המוסלמים.

טענות הצדדים

6.         לטענת המבקש, הפסיקה הישראלית הכירה זה מכבר בזכותו של אזרח ובחובתה ההדדית של הרשות להמציא לידיו מידע ומסמכים הנמצאים בידיה. יש להקיש מזכות העיון בחומר הראיות בהליך פלילי לעניין זכות העיון בחומר הראיות בהליכי ההסגרה. הטעם העיקרי לזכות העיון הינו לאפשר לנאשם לגלות בחומר החקירה ראיות העשויות לסייע לו בהגנתו, ובכך להבטיח את זכותו למשפט הוגן.

לשיטתו, החומר המבוקש יבסס הטענה כי ההסגרה אינה עומדת בתנאי תקנת הציבור, לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה והעובדה שיהיה חשוף להתנכלות על רקע אנטישמי.

החומר המבוקש בעניינו של לאוניד נבזלין, יתמוך בטענה הואיל ובקשה להסגרת נבזלין לידי שלטונות רוסיה נדחתה על ידי מדינת ישראל. תיק החקירה הנוגע לחטיפת המבקש ילמד כי המבקש נתון לסכנה מגורמים אשר סיכנו כבר בעבר את חייו בצורה ממשית. כמו כן, החומר המבוקש יוכל לסייע למבקש לבחון את שיקול דעתה של המשיבה טרם קבלת ההחלטה לבקש ההסגרה, וכך יוכל להצביע על השיהוי הניכר בהגשת העתירה הנוכחית, שכן בקשת ההסגרה הועברה לישראל בנובמבר 2003 (נספח ג' לבקשה). רשימת המסמכים נועדה להבטיח את זכותו של המבקש על פי תקנה 8 לתקנות ההסגרה, כך שהמבקש יידע בדיוק מהו החומר הקיים בנוגע לעתירה ויוכל לעתור לקבל כל מסמך שלא הועבר לידיו. בקלטות החקירות יש לסייע בצורה ממשית להגנתו של המבקש, אשר הופלל עקב לחץ שהופעל על העדים מצד גורמי החקירה.

7.         לטענת המשיבה, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים להליך ואינם נכללים בגדר "ראיות" כמשמעותם בתקנה 8, והמבקש אינו זכאי לקבלם בהתאם להוראות הדין, לרבות חוק ההסגרה, תקנות ההסגרה והפסיקה הרלוונטית. בהתאם לתקנה 8, המשיבה העבירה למבקש את כל חומר הראיות הקיים בתיק הנוגע לעתירה, ואין ברשותה חומר ראיות נוסף. על פי ההלכה הפסוקה, המדינה אינה חייבת להציג את כל המסמכים שנאספו על ידי המדינה המבקשת לצורך הליך ההסגרה. מדינה המבקשת הסגרה נדרשת להציג אותם מסמכים אשר ישקפו נאמנה את תשתית הראיות הקיימת. אין באפשרות הרשויות הישראליות, ובכלל זה בית המשפט, לחייב את המדינה המבקשת להציג חומר ראיות נוסף המצוי בידה, ולכל היותר אפשר לקבוע כי המבוקש אינו בר הסגרה. חזקה על המדינה המבקשת כי היא מגישה את הבקשה תוך הצגת תמונה אמינה וברורה של הראיות הקיימות בתיק.

מוסיפה המשיבה וטוענת כי החומר הנוגע לבקשות ההסגרה בעניינו של לאוניד נבזלין, אינו נכלל בגדר המונח "חומר ראיות" שבתקנה 8. יתירה מכך, אין מדובר אף בחומר חקירה על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הדין הפלילי הכללי ודיני ההסגרה, אינם מקנים למבקש זכות לעיין בתיקי הסגרה אחרים שאינם קשורים לעניינו. באשר לחומר הנוגע למסמכים ודיונים פנימיים וחוות דעת של משרדי הממשלה, הרי על פי סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, לא מוטלת על הרשות הציבורית החובה להעבירם לאזרח.

דיון

8.         המסמכים אותם מבקש המבקש לגלות, נוגעים למספר עניינים, והשאלה היא האם הם מהווים "חומר ראיות" כהגדרתו בתקנה 8 לתקנות ההסגרה. תקנה 8 קובעת כדלהלן: